אופנה - התכתיב החברתי לגבי מה נכון ללבוש ומה לא.
מגדר - ההבחנה החברתית בין גברים לנשים שבאה לידי ביטוי בעיקר בהבדלי לבוש.
פטיש - משיכה ועוררות מינית הנובעת מפרטי לבוש שונים.
כבר הזכרתי בעבר את הבייבידול וכבר הזכרתי בעבר את החלוק. כל אחד מהם עובדים נהדר בנפרד, אבל סט תואם של בייבידול וחלוק ממשי או סאטן זהו שילוב מנצח. להלן מספר דוגמאות:
החלוק הבייתי הוא אחר מפרטי הלבוש הבלתי מוערכים. הוא מאפשר תוך שניה להתכסות בבגד סקסי ונעים וכך המראה הביתי מקבל זריקת שדרוג. בניגוד לבגדים אחרים שמוזכרים בבלוג הזה, החלוק הוא פריט מאד פרקטי: קל מאד ללבוש אותו, הוא מאד נעים למגע, אפשר ללבוש אותו מעל תחתונים וחזיה, מעל פיג'מה או מעל גוף עירום והכי חשוב - המראה שמתקבל הוא מראה מאד סקסי ומרשים.
ישנם חלוקים במגוון גרסאות וכמובן שהגרסה הממלצת ביותר היא ממשי או מסאטן - אין כמו אפקט הברק של אותם הבדים. להלן מספר דוגמאות:
בייבידול זוהי מעין שמלה קצרה, שעשויה ברוב המקרים מסאטן או תחרה ומיועדת בעיקר לחדר השינה. בתיאוריה מדובר בפריט סקסי למדי - מה יכול להיות רע בשמלה קצרה, שעשויה מבדים סקסיים ומיועדת לפעילות סקסית? רק במציאות העסק הוא קצת יותר מורכב. כשמדובר בפריט מיני בצורה כל כך מובהקת, ישנה כל הזמן סכנה של הגכחה. נדרש סוג של איזון בין אותם אלמנטים סקסיים לבין הרצון לייצר מראה שיהיה קמת מאוזן וקצת לא בוטה מדי. לא סתם אומרים שהמראה הסקסי ביותר הוא דווקא המראה הצנוע, וכשמדובר בבייבידול - אין כאן ממש צניעות. ובכל זאת, להלן מספר דוגמאות של בייבידול סקסי:
הגותים היו שבטים גרמאניים מצפון מזרח אירופה שפלשו לתחומי האמפריה הרומית והביאו לנפילתה. הם נחשבו לנחותים ולברבריים ובהשוואה לתרבות הרומאית המאורגנת והמסודרת שאימצה לעצמה את הנצרות, הגותים היו עובדי אלילים פאגניים.
במאה ה 14 החלה להתעורר באירופה תחיה תרבותית פילוסופית ואומנותית שכונתה הראנסס. בהשוואה לאומנות הראנסנס החדשה והמודרנית, כונתה האומנות של ימי הביניים בכינוי גנאי "אומנות גותית" שייצגה משהו פרימיטיבי וברברי. לא היה באמת קשר בין העם הגותי ולבין האומנות הגותית, אבל הכינוי נתפס ונשמר על היום.
לקראת סוף המאה ה 18 התעורר באירופה זרם חדש - "התנועה הרומנטית". התנועה הרומנטית קמה כקונטרסט לתנועת ההשכלה של הראנסס והרעיון המרכזי שעמד מאחוריה הוא ניסיון לחזור למה שהיה פעם - לתמימות, לרעיונות המיסטיים, היפים, האינדוידואלים וכ'. אחד מסממני התנועה הרומנטית היה החזרה לאומנות הגותית - אומנות ייצרית ואולי קצת פרימיטיבית מימי הביניים. האומנות הגותית באה לידי ביטי בתחומי האדריכלות, הציור הפיסול וגם - באופנה.
בשנות השמונים התפתחה באנגליה סצנת הרוק הגותי שהוותה מעין סוג של אבולוציה לסצנת הפאנק. הרעיון היה שילוב של מוזיקת רוק כבד ביחד עם אלמנטים מימי הביניים. לימים אותה סצנה גותית התערבבה עם אלמנטים פאנקיסטים ואלמנטים נוספים הלקוחים מעולם הרוק הכבד כמו תספורות משוגעות, איפור כבד ופירסינג מטורף.
בשנים האחרנות המאופיינות בגישת "הכל עובד" אפשר למצוא סוגים שונים של המראה הגותי. ככל שיעבור הזמן אפשר לצפות כי המראה הגותי יהיה פופולרי יותר ויותר וזאת משום שהוא מייצג את אחד הצרכים הבסיסים ביותר שלנו: הרצון הנוסטלגי לחיות בעולם של פעם.
מה מאפיין את המראה הגותי? בבסיסו המראה הגותי הוא מראה מאד דרמטי רומנטי וייצרי. הצבע השולט הוא שחור כאשר לעיתים ישנן נגיעות של צבעים נוספים - בעיקר אדום . הבדים הם בדים טבעיים מכותנה עם אלמנטים רבים של תחרה, משי, קטיפה ומלמלות. ישנה השפעה ויקטוריאנית רבה הכוללת מחוכים, שרוכים, כפפות ותכשיטים.
הייחוד של המראה הגותי הוא שמדובר במראה מאד סקסי ונשי שמחזיר שבניגוד לאלמנטים מודרניים כמו עקבים או בדי לייקרה - כאן מדובר בפנטזיה רומנטית של פעם.
אני יכול למנות כל כך הרבה סוגי פטיש, אבל כנראה שהמשמעותי ביותר זה הפטיש לבגדים מבריקים. מה יש באותו ברק של הבגד שהופך אותו לכל כך מושך? קשה לומר. אולי זה מעלה בנו קונוטציה של עור בריא ומלא ברק. או אולי פשוט כמו שאנחנו אוהבים דברים מבריקים כמו אוטו חדש או יהלומים - ככה בגדים מבריקים משדרים לנו סוג של יוקרה או איכות.