הפסיכולוגיה של המינים היא תחום מאד מעניין שבשלב זה אפשר לכנותו "פסאדו מדע". קבלו לדוגמה את הסיפור הבא: נניח שיום אחד אתם מגלים שבן/בת הזוג שלכם בוגד/ת בכם. מה הייתם מעדיפים - לגלות שמדובר ברומן מזדמן חד פעמי וחסר תוחלת, או לגלות שמדובר בהתאהבות בה בן/בת הזוג שלכם בוחר/ת לעזוב אתכם ולחיות חיים חדשים עם הפרטנר החדש?
כששואלים אנשים את השאלה ההיפותטית הזו התשובה השכיחה שמתקבלת שונה בין גברים לנשים. גברים ברוב המקרים מעדיפים לגלות שמדובר בהתאהבות שתוביל בוודאות לעזיבה של האישה אל זרועותיו של המאהב החדש שלה ואילו נשים ברוב המקרים מעדיפות לגלות שמדובר ברומן מזדמן שלא יהיה לו שום המשך. אגב, זה לא אומר שהנשים ישלימו עם הבגידה ויסלחו לבן הזוג שלהן - גם במקרים בהן הנשים מכריזות שהן אוטומטית יפרדו במקרה של בגידה הן עדיין היו מעדיפות לגלות שהבגידה הייתה מינית בלבד ובלי רגשות עמוקים.
אפשר למצוא כל מיני הסברים לאותו הבדל בתשובה של הנשים והגברים. אחת התיאוריות מדברת על כך שזהו עניין ביולוגי - גנטי מובנה. ע"פ ההגיון של אותה תיאוריה, כשלזוג נולד ילד האישה יודעת במאה אחוז שהילד הוא שלה, וזאת מהעובדה הפשוטה שהיא ילדה אותו. לעומת זאת, הגבר לא יודע בוודאות שהילד שנולד הוא שלו (אלא אם הוא יערוך בדיקה גנטית כמובן). לכן - לגבר מאד חשוב לדעת שאישתו נאמנה לו ושחלילה היא לא נכנסה להריון מגבר אחר. הגבר כל כך מפחד מבגידה שכזו, שהוא מעדיף שאם זה כבר קורה - שהאישה תעזוב אותו ותחיה את חייה עם הגבר איתו היא בגדה. האישה כאמור לא מודאגת מכך שהילד הוא לא שלה - האישה רק מודאגת ממצב בו הגבר יחליט לעזוב אותה לטובת אישה אחרת ואז לא יתמוך בה בגידול ילדיה. לכן מבחינת האישה, אם הגבר בוגד בה זה פחות נורא מאשר אם הגבר בוגד בה ועוזב אותה.
זוהי תיאוריה מאד מתריסה שיכולה לעצבן לא מעט אנשים. היא מניחה כל מיני הנחות שוביניסטיות שאין להן מקום בחברה המודרנית. אולם לדעתי אסור לנו להתעלם לגמרי מהתיאוריה הזו שכן בהחלט ייתכן שישנם כל מיני אלמנטים פרימיטיביים מובנים שהם חלק מהאישיות שלנו.
תיאוריה נוספת שקשורה לעניין זה מדברת על הצורך של גברים לפזר את הזרע שלהם. על פי אותה תיאוריה, בגלל שהגבר אף פעם אינו יודע בוודאות שהילד שיבוא לעולם הוא שלו, יש לו צורך מובנה לקיים יחסי מין עם כמה שיותר בחורות על מנת שמבחינה סטטיסטית משהו יקלט והגנים שלו יעברו הלאה. ע"פ אותה תיאוריה גברים בדר"כ בוגדים בנשים בשביל לספק אותו אותו צורך, בזמן שנשים בוגדות בגברים על מנת לספק צריכים אחרים.
שוב - אפשר להתעצבן ולהתקומם מאותה תיאוריה שהיא מאד לא פוליטיקלי קורקט, אולם אפשר גם לחשוב על משמעויות פרקטיות לאותה תיאוריה: אם אכן לגברים יש צורך לקיים יחסי מין עם כמה שיותר נשים - אולי אפשר להשתמש במידע הזה על מנת לעשות מניפולציה על מנת להגביר את המשיכה של הגבר לבת זוגתו? התשובה היא חד וחלק כן - הסוד הוא בגיוון.
רוב הגברים כן רוצים לחיות במונוגמיה ולהיות נאמנים לבת זוג אחת. אולם, לרוב הגברים קיים איזשהו מנגנון פנימי שמעורר דחף לגוון והוא בא לידי ביטוי בכך שהם מתלהבים יותר ממה שהם מכירים פחות. עצם הגיוון גורם לגברים לתחושת התרגשות ומה שיפה זה שלנשים יש את היכולת לענות על אותו צורך. בתרבות השפע בה אנו חיים לנשים יש את היכולת לגוון ולשנות את הלבוש שלהן כמעט ככל העולה על רוחן ובכך בעצם לתת לגבר את האשליה התת מודעת שהוא נמצא כל פעם עם מישהי שונה. אין שום בעיה לעשות את זה - פשוט צריך לגוון.
למרות שזה נשמע מאד הגיוני ופשוט, ברוב המקרים נשים אינן נוטות לגוון יותר מדי. הסיבה לכך היא פשוטה - למה להחליף הרכב מנצח? כשבחורה מגלה שסט לבוש מסויים "עושה את העבודה" היא מסמנת לעצמה בראש שזהו הלבוש הסקסי וכך היא נוטה לחזור לאותו לבוש בכל פעם שהיא רוצה להראות סקסית. החלפת הלבוש בלבוש שונה לגמרי כרוכה בסיכון שהלבוש החדש לא יספק את הסחורה ולכן נשים רבות מעדיפות לשמור פחות או יותר על אותו סגנון ומקסימום לשנות ניאונסים כאלו או אחרים. וכאן הפספוס הגדול - חשוב לזכור שעצם הגיוון הוא משהו מאד סקסי שכנראה נוגע באיזושהי מהות בסיסית באישיות של הגבר.
כבלוגר שעוסק בלבוש סקסי פטישסטי אני משתדל להציג בבלוג הזה כמה שיותר מגוון של בגדים שונים שיכולים גם להיות סקסיים בפני עצמם וגם לענות על הצורך בגיוון: זה יכול לבוש סקסי מטורף כזה, שמלת מיקרו-מיני צמודה, מראה רומנטי כזה או שמלה רומנטית כזו, ג'ינס בתוך מגפיים, חצאית ארוכה, טייץ וחותלות או בכלל חותלות עם עקבים גבוהים, חצאית כפלים סקוטית, שמלה גותית דרמטית, גרביוני רשת או אולי גרביונים עם רגלית, נעלי בובה במגוון ורסיות, מגפי לכה, מגפיים בגובה הירך, גרביים בגובה הירך, גרבי בלט ועוד ועוד... כל כך הרבה אפשרויות סקסיות ולא הזכרתי אפילו לאטקס או מחוך...
ככה שלבוש סקסי יכול להיות מאד מגוון ולא להתקע בשטאנצ' אחד. מה שחשוב לזכור זה שהגיוון חשוב לכשעצמו.
כששואלים אנשים את השאלה ההיפותטית הזו התשובה השכיחה שמתקבלת שונה בין גברים לנשים. גברים ברוב המקרים מעדיפים לגלות שמדובר בהתאהבות שתוביל בוודאות לעזיבה של האישה אל זרועותיו של המאהב החדש שלה ואילו נשים ברוב המקרים מעדיפות לגלות שמדובר ברומן מזדמן שלא יהיה לו שום המשך. אגב, זה לא אומר שהנשים ישלימו עם הבגידה ויסלחו לבן הזוג שלהן - גם במקרים בהן הנשים מכריזות שהן אוטומטית יפרדו במקרה של בגידה הן עדיין היו מעדיפות לגלות שהבגידה הייתה מינית בלבד ובלי רגשות עמוקים.
אפשר למצוא כל מיני הסברים לאותו הבדל בתשובה של הנשים והגברים. אחת התיאוריות מדברת על כך שזהו עניין ביולוגי - גנטי מובנה. ע"פ ההגיון של אותה תיאוריה, כשלזוג נולד ילד האישה יודעת במאה אחוז שהילד הוא שלה, וזאת מהעובדה הפשוטה שהיא ילדה אותו. לעומת זאת, הגבר לא יודע בוודאות שהילד שנולד הוא שלו (אלא אם הוא יערוך בדיקה גנטית כמובן). לכן - לגבר מאד חשוב לדעת שאישתו נאמנה לו ושחלילה היא לא נכנסה להריון מגבר אחר. הגבר כל כך מפחד מבגידה שכזו, שהוא מעדיף שאם זה כבר קורה - שהאישה תעזוב אותו ותחיה את חייה עם הגבר איתו היא בגדה. האישה כאמור לא מודאגת מכך שהילד הוא לא שלה - האישה רק מודאגת ממצב בו הגבר יחליט לעזוב אותה לטובת אישה אחרת ואז לא יתמוך בה בגידול ילדיה. לכן מבחינת האישה, אם הגבר בוגד בה זה פחות נורא מאשר אם הגבר בוגד בה ועוזב אותה.
זוהי תיאוריה מאד מתריסה שיכולה לעצבן לא מעט אנשים. היא מניחה כל מיני הנחות שוביניסטיות שאין להן מקום בחברה המודרנית. אולם לדעתי אסור לנו להתעלם לגמרי מהתיאוריה הזו שכן בהחלט ייתכן שישנם כל מיני אלמנטים פרימיטיביים מובנים שהם חלק מהאישיות שלנו.
תיאוריה נוספת שקשורה לעניין זה מדברת על הצורך של גברים לפזר את הזרע שלהם. על פי אותה תיאוריה, בגלל שהגבר אף פעם אינו יודע בוודאות שהילד שיבוא לעולם הוא שלו, יש לו צורך מובנה לקיים יחסי מין עם כמה שיותר בחורות על מנת שמבחינה סטטיסטית משהו יקלט והגנים שלו יעברו הלאה. ע"פ אותה תיאוריה גברים בדר"כ בוגדים בנשים בשביל לספק אותו אותו צורך, בזמן שנשים בוגדות בגברים על מנת לספק צריכים אחרים.
שוב - אפשר להתעצבן ולהתקומם מאותה תיאוריה שהיא מאד לא פוליטיקלי קורקט, אולם אפשר גם לחשוב על משמעויות פרקטיות לאותה תיאוריה: אם אכן לגברים יש צורך לקיים יחסי מין עם כמה שיותר נשים - אולי אפשר להשתמש במידע הזה על מנת לעשות מניפולציה על מנת להגביר את המשיכה של הגבר לבת זוגתו? התשובה היא חד וחלק כן - הסוד הוא בגיוון.
רוב הגברים כן רוצים לחיות במונוגמיה ולהיות נאמנים לבת זוג אחת. אולם, לרוב הגברים קיים איזשהו מנגנון פנימי שמעורר דחף לגוון והוא בא לידי ביטוי בכך שהם מתלהבים יותר ממה שהם מכירים פחות. עצם הגיוון גורם לגברים לתחושת התרגשות ומה שיפה זה שלנשים יש את היכולת לענות על אותו צורך. בתרבות השפע בה אנו חיים לנשים יש את היכולת לגוון ולשנות את הלבוש שלהן כמעט ככל העולה על רוחן ובכך בעצם לתת לגבר את האשליה התת מודעת שהוא נמצא כל פעם עם מישהי שונה. אין שום בעיה לעשות את זה - פשוט צריך לגוון.
למרות שזה נשמע מאד הגיוני ופשוט, ברוב המקרים נשים אינן נוטות לגוון יותר מדי. הסיבה לכך היא פשוטה - למה להחליף הרכב מנצח? כשבחורה מגלה שסט לבוש מסויים "עושה את העבודה" היא מסמנת לעצמה בראש שזהו הלבוש הסקסי וכך היא נוטה לחזור לאותו לבוש בכל פעם שהיא רוצה להראות סקסית. החלפת הלבוש בלבוש שונה לגמרי כרוכה בסיכון שהלבוש החדש לא יספק את הסחורה ולכן נשים רבות מעדיפות לשמור פחות או יותר על אותו סגנון ומקסימום לשנות ניאונסים כאלו או אחרים. וכאן הפספוס הגדול - חשוב לזכור שעצם הגיוון הוא משהו מאד סקסי שכנראה נוגע באיזושהי מהות בסיסית באישיות של הגבר.
כבלוגר שעוסק בלבוש סקסי פטישסטי אני משתדל להציג בבלוג הזה כמה שיותר מגוון של בגדים שונים שיכולים גם להיות סקסיים בפני עצמם וגם לענות על הצורך בגיוון: זה יכול לבוש סקסי מטורף כזה, שמלת מיקרו-מיני צמודה, מראה רומנטי כזה או שמלה רומנטית כזו, ג'ינס בתוך מגפיים, חצאית ארוכה, טייץ וחותלות או בכלל חותלות עם עקבים גבוהים, חצאית כפלים סקוטית, שמלה גותית דרמטית, גרביוני רשת או אולי גרביונים עם רגלית, נעלי בובה במגוון ורסיות, מגפי לכה, מגפיים בגובה הירך, גרביים בגובה הירך, גרבי בלט ועוד ועוד... כל כך הרבה אפשרויות סקסיות ולא הזכרתי אפילו לאטקס או מחוך...
ככה שלבוש סקסי יכול להיות מאד מגוון ולא להתקע בשטאנצ' אחד. מה שחשוב לזכור זה שהגיוון חשוב לכשעצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה